מהו ההבדל בין כאן לשם

טיול בוקר מתחת לביתי

מה זה אומר להיות כאן ולא שם?

בעולם הלינארי והתלת מימדי בו אנו חיים תמיד יש שם וכאן. למה? מכיוון שיש עבר ועתיד ומכיוון שיש כיוונים- צפון, דרום, למעלה, למטה וכו'.. אני עכשיו כאן, בבית. לפני שעתיים הייתי שם, בסטודיו בשיעור יוגה.

גם בעולם הסייבר, בו אנו כבר רגילים לחיות חלק גדול מהזמן, יש כאן ושם.

יש לנו את יכולת הקסמים להיות במקביל כאן ושם. אני יושבת כאן, ליד השולחן בביתי ובמקביל מתכתבת בפורום שנמצא שם, אי שם ברחבי הרשת.

והמוח שלנו, הו המוח החכם והגדול- מייצר לנו כל הזמן מחשבות ששולטות בנו והמחשבות גם הן לא מאפשרות לנו להיות כאן, נוכחות מלאה, ברגע הזה. 99% מהמחשבות נוגעות לעבר שלנו או לעתיד שלנו.

ללהיות שם יש עוד משמעות. והיא משמעותית עד מאוד.

התחושה שאני "עוד לא שם". שיש לי רק להשתפר ב"זה". שאני רק צריכה עוד מזה אחד או זה אחר כדי להיות שם! להיות שם זה אומר לרוב להיות במקום הנכון, המדויק, השלם. ואז אהיה ממש מרוצה/שמחה וכו'..

אחת ממתנות הקורונה (ואחת הסיבות לכך שהמון אנשים סביבנו חשו שמחה וסיפוק דווקא בתקופה של הסגר הראשון) היתה הכאן ועכשיו. הקורונה אילצה אותנו, לרגע, להיות ממש כאן. לא לחפש מה עוד, לא לרצות יותר, לא לסוע לשום מקום, לא לברוח משום דבר. להיות כאן ועכשיו. וזה התאפשר לכאורה כי הכל עצר יחד אתנו. לא היה מה להפסיד או לפספס. ואז התחילו הזומים ועם זה תחושת הFOMO (FEAR OF MISSING OUT) , אבל זה כבר למאמר אחר :-)

האם אתן מוכנות לקבל את העובדה שמה שיש עכשיו, ברגע הזה, הוא שלם ויש בו הכל?

האם החצי החשוך של הלבנה לא קיים כשאור השמש לא מאיר עליו?

השלם קיים כל הזמן, בכל רגע ורגע. בדיוק כמו שהלבנה שלמה בכל רגע ורגע. גם אם היא לא מוארת כולה.

האם אתן מוכנות לקבל את העובדה שאתן שלמות ומושלמות בדיוק כמו שאתן? ואין מה לתקן. אין שום דבר שבור. יתכן שיש דברים שכדאי להחזיר למקום המדויק ולהרמוניה (=ריפוי). אבל הכל קיים ודבר לא חסר. מלוא הפוטנציאל גלום בנו בכל רגע נתון. הבריאה מאירה לנו חלקים מסוימים בנו אבל זה לא אומר שהחלקים הלא מוארים לא קיימים. כל האיכויות וכל האפשרויות.

וכשנלמד להיות באמת פה ולא לחפש את השם (כי לא באמת אפשר הרי להיות שם, כפי שתבינו בהמשך..) יתפנה מרחב מאוד גדול ופתיחה גדולה שתאפשר לנו להפתח ולעוד איכויות שבנו לצאת אל האור.

אני עשיתי בחירה לאחרונה כדי לתמוך בנוכחות שלי כאן ועכשיו.

בחרתי לשמוט את כל ה"ממסכים" בחיים שלי. אני לא נמצאת מול מסכים ממסכים- הפסקתי לחלוטין להכנס לכל אתרי החדשות (שרק גורמים לנו לתחושה של רעב תמידי שלעולם בא על סיפוקו), לרשתות החברתיות (כן, גם במחיר של הפסקת השימוש בפייסבוק ככלי שיווקי), השתקתי את כל התראות הטלפון (אין יותר צפצופים כשנכנס ווטסאפ) והפסקתי לעשן (עוד ממסך מענג המאפשר בריחה).

אבל את ההבנה המלאה שאני נמצאת רק פה הבנתי כשתמי צורי מ"עץ בעיר" צלצלה אלי להזמין אותי להעביר טקס לבנה מלאה בדצמבר בבית עץ בעיר בתל אביב. תמי שאלה אותי למה לא עניתי לה על המייל ששלחה לי לפני שבועיים ועניתי לה שאני כבר לא כ"כ רואה מיילים. אז היא שאלה אם ליצור אתי קשר דרך המסנג'ר ואמרתי לה שאני כבר לא נכנסת לפייסבוק. ואז היא שאלה "אז איפה את" והתשובה שלי היתה "אני כאן". ואז הבנתי כמה אני פה. ברגע בנוכחות בהווה.

מה שעוד קרה זה שברגע שסגרתי את השיווק בערוץ הפייסבוק, שהרגיש לי כל כך לא מדויק עבורי (לא מדויק עבורי כרגע. זה לא אומר שזה שיווק רע או לא טוב וכד'. אין פה שיפוטיות על מדיה זו או אחרת), החלו להגיע אלי יותר נשים מפה לאוזן. בדרך הישנה והטובה והישירה.

ונזכרתי שוב כמה חשוב לדייק, גם אם זה מנוגד לכל הגיון (היועץ השיווקי שלי התפלץ!). תזכורת חשובה מאוד.

אני מזמינה אתכן לחפש את הדרך שלכן להיות ממש פה ולא לפעול מתוך ההרגל העמוק הזה שמחפש להיות שם כל הזמן.

זו יכולה להיות מדיטציה יומית של תרגול הכאן והעכשיו. זו יכולה להיות דרך צמצום כל הממסכים. זו יכולה להיות דרך השאיפה של האויר וההזכרות מדי פעם שכל שאיפת אויר היא הזמנה לכאן ועכשיו. ואולי תגלי שזמן יצירה יומי (כתיבה, שירה, ציור, אריגה וכו'..) מאפשר לך נוכחות ערה בהווה, ללא מחשבות.

ואולי פשוט תציצי כל לילה בלבנה שבשמים וכשתראי אותה תזכרי שגם את שלמה תמיד, גם אם זה לא נראה ככה.

ואם את רוצה לשאול שאלה, לשמוע על קורסים הקרובים של חכמת הלבנה, לקבוע שיחת יעוץ או כל דבר אחר, כרגע הכי מומלץ בטלפון או בווטסאפ ;-) 054-4316157

וכן, את יותר ממוזמנת לשתף ולהפיץ את המילים שלי דרך כפתור השיתוף (מופיע בשלוש נקודות מימין למעלה או באימג'ים למטה) אם את מרגישה שזה יכול לגעת בעוד א.נשים. כי זו דרך מופלאה להפיץ את המילים לעולם. תודה.

ולסיום הנה לינק לקטע המושלם והכל כך גבוה מרחוב סומסום, בו ילד פלצת מנסה להבין מה ההבדל בין פה לשם. אל תפספסו :-)

מאחלת לנו להיות בנוכחות כאן ועכשיו.

חיבוק,

גליה